פסק-דין בתיק ע"א 4607/11

השופט צ' זילברטל:

ההליך בבית המשפט המחוזי

1.        המערערת, אליהו חברה לביטוח בע"מ, הגישה ביום 1.1.2008 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעת שיבוב על סך כ-20 מיליון ש"ח. התובענה המקורית הוגשה נגד עיריית תל אביב-יפו (המשיבה 2) ונגד רשות הכבאות תל אביב-יפו (המשיבה 3), ונטען בה כי על הנתבעות הנ"ל לשפות את המערערת בגין תגמולי ביטוח שהיא שילמה למבוטחת שלה בשל נזקי רכוש שנגרמו עקב אירוע שריפה שהתרחש בלילה שבין 19.10.2002 לבין 20.10.2002. המערערת טענה כי השריפה פרצה כתוצאה מהצתה מכוונת של פסולת קרטונים שנערמה במקום עקב שביתת עובדי הרשויות המקומיות (ומכאן חבות העירייה), כששירותי הכבאות התרשלו באי מניעת השריפה ובכיבויה.

           ביום 3.9.2009 הגישה המערערת בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה. עיקרו של התיקון היה הוספת נתבעת נוספת. בבקשה לתיקון כתב התביעה נאמר כי המערערת מעוניינת להוסיף את "הסתדרות העובדים הכללית החדשה" כנתבעת נוספת, בהיותה זו אשר הכריזה במועד הרלוונטי על שביתה כללית במשק, שביתה שכללה גם את עובדי הרשויות המקומיות. בכותרת של כתב התביעה המתוקן, שהוגש ביום 7.9.2008 לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, נרשם שמה של הנתבעת מס' 3, שצירופה התבקש במסגרת התיקון, באופן הבא:

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ

אגודה שיתופית מס' 57-00017-4

רח' ארלוזורוב 93

תל אביב 62039

           אין מחלוקת כי "הסתדרות העובדים הכללית החדשה" (להלן: ההסתדרות) היא אגודה עותומאנית והיא ארגון העובדים היציג המוסמך להכריז על שביתה. אין גם מחלוקת כי "חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ" (להלן: חברת העובדים) היא אגודה שיתופית שמספרה הרשום הוא זה המופיע בכותרת של כתב התביעה המתוקן, כמפורט לעיל. מכאן שבכותרת לכתב התביעה המתוקן הוזכרו שני הגופים האמורים, שלכל אחד מהם אישיות משפטית שונה. ניסוח לקוי זה של כתב התביעה המתוקן, בהתחשב במועד הגשתו (סמוך לפני תום תקופת ההתיישנות), גרם למחלוקת לה אנו נדרשים בגדרו של הערעור דנא.

2.        כתב התביעה המתוקן נמסר כדין במשרדי ההסתדרות ביום 8.9.2009. ביום 1.12.2009 הוגש, "למען הזהירות בלבד", כתב הגנה מטעם "הנתבעת 3". בכותרת למסמך זה נאמר כי הוא מוגש "מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה ו/או חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ (להלן ביחד ולחוד: הנתבעת 3)". עוד נטען בכתב ההגנה, כי הוא מוגש על ידי שני גופים "למרות שכתב התביעה הוגש נגד נתבעת אחת בלבד". יצוין כי כתב ההגנה הוגש במועד הנ"ל, כלומר כשלושה חודשים ממועד מסירת כתב התביעה להסתדרות, לאחר שהתובעת (המערערת) הסכימה למתן ארכה להגשתו, שכן ללא הסכמה זו היה צריך להגישו עד ליום 9.9.2009. כפי שנראה בהמשך, יש חשיבות ללוח זמנים זה.

           במקביל להגשת כתב ההגנה הגישה חברת העובדים, ורק היא (דהיינו - לא ההסתדרות), בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה בהעדר יריבות ובהעדר עילה. בין היתר נטען על-ידי חברת העובדים, כי התביעה המתוקנת הוגשה כנגד נתבעת אחת בלבד, היא חברת העובדים, אשר אין לה כל יריבות עם המערערת, שכן חברת העובדים אינה מכריזה על שביתות במשק והיא, בעיקרו של דבר, הזרוע הכלכלית-משקית של ההסתדרות. יובהר, כי קבלת טענותיה הנ"ל של חברת העובדים במלואן תביא לכך שהמערערת לא תוכל עוד לתבוע את ההסתדרות, שכן בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות (ביום 21.10.2009). אגב, אילו כתב ההגנה היה מוגש במועד (9.9.2009), ולא רק לאחר חלוף הארכה המוסכמת, ועימו הבקשה האמורה לסילוק על הסף, היה בידי המערערת זמן מספיק לבקש תיקון התביעה והבהרת זהות "הנתבעת 3" עוד בטרם שחלפה תקופת ההתיישנות.

           בתשובה לטענות חברת העובדים טענה המערערת כי "הנתבעת 3", כפי שזו הוגדרה בכותרת לכתב התביעה המתוקן, כוללת למעשה שתי נתבעות, ההסתדרות וחברת העובדים, כך שאין מניעה למחוק את התביעה נגד חברת העובדים ולהותיר על כנה את התביעה נגד ההסתדרות.

3.        בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' שבח) פסק כי כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד נתבעת אחת, אף מנקודת מבטה של המערערת. זאת הסיק בית המשפט מניסוח הבקשה לתיקון כתב התביעה, שם התייחסה המערערת לצורך בצירוף נתבעת, בלשון יחיד, כמו גם מנוסח כתב התביעה המתוקן, שבו חוזרת המערערת ומזכירה את הנתבעת 3, שוב ושוב, בלשון יחיד. בית משפט קמא הוסיף וקבע, כי "אין מנוס מהמסקנה" שעל פי האמור בכתב התביעה המתוקן, "הנתבעת 3" היא חברת העובדים, ולא ההסתדרות. זאת למד בית המשפט, בעקרו של דבר, מניסוח הכותרת לכתב התביעה, בה צוין כי "הנתבעת 3" היא אגודה שיתופית ואף ננקב מספר האגודה. ההסתדרות אינה אגודה שיתופית ומספר התאגיד שלה אינו זה המופיע בכותרת. לדעת בית המשפט המחוזי, נתונים אלה מצביעים על כך שהנתבעת "האמיתית" בכתב התביעה המתוקן היא חברת העובדים, כנתבעת יחידה. בית המשפט היה ער לכך שמחיקה על הסף מחמת טעות בשם האישיות המשפטית של הנתבע אינה דבר של מה בכך, במיוחד כשלא ניתן יהיה להגיש נגד הנתבעת "הנכונה" תביעה חדשה עקב התיישנות, אך הוסיף כי מדובר בתביעת שיבוב שהוגשה על ידי חברת ביטוח רק ימים ספורים לפני תום תקופת ההתיישנות "בעילה שנויה במחלוקת המבוססת על אשם מחמת הכרזת שביתה", כך ש"תחושת אי הנוחות נדחקת בפני הצורך ביציבות משפטית על דרך הקפדה על הפרדה בין גופים שונים שלהם אישיות משפטית נפרדת, כמו גם על כללי ההתיישנות". על כן הורה בית המשפט על מחיקתה של "הנתבעת 3".

           מכאן הערעור, אשר בניגוד לדרך ניסוח כתבי הטענות על-יד המערערת בבית המשפט המחוזי, הוגש נגד ההסתדרות ו/או חברת העובדים.

הערעור

4.        המערערת טוענת, בתמצית, כי מכתב התביעה המתוקן עולה בבירור שההסתדרות, ולא חברת העובדים, היא הנתבעת הנכונה וכך היה בית המשפט צריך לקבוע. המערערת מוסיפה, כי ההסתדרות וחברת העובדים מנועות מלטעון בעניין זהות הנתבעת 3, שכן אלו השתהו בהגשת כתב ההגנה והבקשה לסילוק התובענה על הסף והגישו כתבי טענות אלה רק לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. לא זו אף זו, ההסתדרות, אשר החותמת שלה הוטבעה על אישור המסירה, ביקשה מהמערערת ארכה להגשת כתב ההגנה. לעניין זה יצוין, כי בא כוח המערערת הגיש במהלך הדיון בערעור מכתב מיום 24.9.2009 בחתימת בא כוח המשיבה 1, עו"ד אביתר אנגלרד, בו נרשם כדלהלן: "משרדנו מייצג את הנתבעת 3, הסתדרות העובדים הכללית החדשה. בהמשך לשיחתנו הטלפונית מאתמול, אני מודה לך על הסכמתך האדיבה ליתן ארכה להגשת כתב ההגנה מטעם מרשתי. ...". מכתב זה לא הוגש כראיה בבית משפט קמא והוצג לעיוננו בהסכמת בא כוח המשיבה 1, בכפוף להערתו לפיה המכתב מוצג לראשונה בשלב הערעור. על-פי הטענה, מהמכתב האמור עולה במפורש, כי היה מובן שהתביעה הוגשה כנגד ההסתדרות, ובא כוחה של האחרונה פנה בבקשה לקבל ארכה להגשת כתב ההגנה. נוכח נתונים אלה, טוענת המערערת כי ראוי היה לדחות את הטענה לפיה הנתבעת מס' 3 בכתב התביעה המתוקן היתה חברת העובדים ולא ההסתדרות. המערערת אף חוזרת על הטענה, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, לפיה כתב התביעה המתוקן הוגש נגד שני גופים שנכללו בגדר "הנתבעת מס' 3", ואכן גם כתב ההגנה הוגש על ידי שני הגופים האמורים. לשיטת המערערת, אין הגיון לקבוע שדווקא חברת העובדים היא הנתבעת, כאשר שמה של ההסתדרות מופיע אף הוא בבירור בכותרת כתב התביעה המתוקן ומתוכן כתב התביעה המתוקן עולה כי אכן התביעה מופנית כלפיה, כמי שמכריזה על שביתות במשק וכארגון עובדים.

           להשלמת התמונה יצוין, כי המשיבות 2 ו-3, שהוגדרו על-ידי המערערת כמשיבות פורמאליות, תמכו בטענות המערערת. במסגרת התובענה בבית משפט קמא הגיעו בינתיים משיבות אלה להסדר פשרה עם המערערת, והן שלחו הודעה לצד שלישי נגד ההסתדרות, אשר בגדרה היא חשופה לסיכון רק עד לסכום אותה פשרה, הנופל באופן משמעותי מסכום תביעת המערערת נגדה.

5.        בסיכומי המשיבה 1 הובהר, כי סיכומים אלה מוגשים על ידי ההסתדרות "לגביה קבע בית המשפט קמא שהיא לא נתבעה בכתב התביעה המתוקן נשוא ערעור זה", מבלי שהגשת הסיכומים מהווה הודאה מצדה של ההסתדרות כי היא הנתבעת בכתב התביעה המתוקן. עוד הובהר, כי חברת העובדים, מצדה, לא מגישה סיכומים, שכן הערעור אינו מכוון נגדה והמערערת אינה טוענת בעניין מחיקתה של התביעה נגד חברת העובדים מחמת חוסר יריבות.